11.1
11.2
11.3
11.4
11.5
11.6
11.7
11.8
11.9
11.10
11.11
11.12
11.13
11.14
11.15
11.16
11.17
11.18
11.19
11.20
11.21
11.22
11.23
11.24
11.25
11.26
11.27
11.28
11.29
11.30
11.31
11.32
וֽ͏ַיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וֽ͏ַיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וֽ͏ַיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃
וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשֹׁ֣ו בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃
וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשֹׂ֑ות וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לֽ͏ַעֲשֹֽׂות׃
הָ֚בָה נֽ͏ֵרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃
וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וֽ͏ַיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃
עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ פ
אֵ֚לֶּה תֹּולְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
וֽ͏ַיְחִי־שֵׁ֗ם אֽ͏ַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שָֽׁלַח׃
וֽ͏ַיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אֽ͏ַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־עֵֽבֶר׃
וֽ͏ַיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־פָּֽלֶג׃
וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹ֖ות שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וֽ͏ַיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־רְעֽוּ׃
וֽ͏ַיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃
וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־נָחֹֽור׃
וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הֹולִידֹ֥ו אֶת־נָחֹ֖ור מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וַיְחִ֣י נָחֹ֔ור תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֖ולֶד אֶת־תָּֽרַח׃
וַיְחִ֣י נָחֹ֗ור אַחֲרֵי֙ הֹולִידֹ֣ו אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיֹּ֥ולֶד בָּנִ֖ים וּבָנֹֽות׃ ס
וֽ͏ַיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֙ולֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָֽן׃
וְאֵ֙לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הֹולִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָחֹ֖ור וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הֹולִ֥יד אֶת־לֹֽוט׃
וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מֹולַדְתֹּ֖ו בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָחֹ֛ור לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחֹור֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וֽ͏ַאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנֹ֗ו וְאֶת־לֹ֤וט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנֹ֔ו וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּתֹ֔ו אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנֹ֑ו וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס
А на цѣлой земльи бяше єданъ єзькъ, и єданъ говоръ свыма.
И буде, кад' пођоше отъ востока, да нађоше полѣ у предѣлу Сенаарскомъ, па се населе тамо.
И рече єданъ другоме: ходите да правимо ћерпићъ, па да га испечемо ватромъ, и буде имъ опека умѣсто камена.
И рекоше: ходите да сазидамо себи градъ и кулу, кое ће врхъ быти до самога неба; пакъ ће намъ прославитисе име по лицу васцѣле землѣ.
И сиђе Господъ видити градъ и кулу, што сазидаше сынови людски.
И рече Господъ: гле! єданъ родъ, и єзыкъ єданъ свію, па то почеше чинити; нити ћесе већь манути чинити сва, коя науме.
Ходите да сиђемо и смѣшамо тамо єзыкѣ ньиховъ, да не разуму єданъ другога.
И разсѣе ихъ отуда Господъ по лицу васцѣле землѣ, те престану зидати градъ и кулу;
тога ради наречесе той име забуна, еръ тамо забуни Господъ єзыке васцѣле землѣ.
И ово су догаћаи Симови: Симъ бяше отъ сто година’, кад’ є родіо Арфаксада друге године послѣ потопа;
и поживи Симъ послѣ, кадъ’ роди Арфаксада, година петъ стотина’, и роди сынове и кћери, и умре.
И Арфаксадъ поживи година’ сто тридесетъ петъ, и роди Каінана;
и поживи Арфаксадъ послѣ‚ кад’ є родіо Каінана‚ година' триста тридесетъ, и роди сынове и кћери, и умре. А Каінанъ поживи година’ сто тридесетъ, и роди Салу; и поживи Каінанъ послѣ, кад' є родіо Салу, година триста тридесетъ, и роди‚ сынове и кћери, и умре.
И Сала поживи година’ сто тридесетъ‚ и роди Євера;
и поживи Сала послѣ, кад’ є родіо Євера година’ триста тридесетъ, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Єверъ година’ сто тридесетъ четыри, и роди Фалека.
И поживи Єверъ послѣ, кад’ є родіо Фалека, година’ триста седамдесетъ, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Фалекъ година’ сто тридесетъ, и роди Рагава;
и поживи Фалекъ послѣ, кад’ є родіо Рагава, година' двѣста деветъ, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Рагавъ година’ сто тридесетъ двѣ, и роди Серуха;
и поживи Разавъ послѣ, кад’ є родіо Серуха, година’ двћета седамъ, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Серухъ година сто тридесетъ, и роди Нахора.
И поживи Серухъ послѣ, кад є родіо Нахора, година’ двѣста, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Нахоръ година’ седамдесетъ деветъ, и роди Тарру;
и поживи Нахоръ послѣ, кад’ є родіо Тарру, година' сто двадесетъ деветъ, и роди сынове и кћери, и умре.
И поживи Тарра година’ седамдесетъ, и роди Аврама и Нахора и Аррана.
А ово су догађаи Тарре: Тарра роди Аврама и Нахора и Аррана; а Арранъ роди Лота.
И умре Арранъ пре отца свога Тарре у предѣлу, у комъ се родіо, у страни Халдеской.
И узму Аврамъ и Нахоръ себи жене, име жени Аврамовой Сара, а Нахоровой жени име Мельха, кћи Арранове; тоє отацъ Мельхинъ, и отацъ Єсхинъ.
Сара бяше неплодна; и не рађаше дѣце.
И узме Тара Аврама сына свога, и Лота сына Арранова, сына сыну своме, и Сару снаю свою‚ жену Аврама, сына свога, па ихъ изведе изъ предѣла Халдейског’, да иду у предѣлъ Ханаанскій; пакъ дођу до Харрана, и тамо се населе.
А сви дани Таррини у предѣлу Харранскомъ быше година’ двѣста петъ: и умре Тарра у Харрану.
Претходна глава
Следећа глава